פתיחת חברה בע״מ 2026: עלויות, מס ושלבים

בקצרה

החברה הישראלית הסטנדרטית היא חברה בע״מ (חברה פרטית מוגבלת במניות), שנרשמת בתוך כמה ימים ברשם החברות דרך עורך דין, באגרה רשמית של כ-2,500 ₪ באינטרנט. הרווח שלה ממוסה ב-23%, ומה שהיא מחלקת לבעלים בעל המניות נושא ניכוי של 30% על דיבידנד: 46.1% בסך הכול, יותר מהשיעור הממוצע של עצמאי עד הכנסות גבוהות מאוד. חברה משתלמת כשמשאירים בה חלק מהרווח, כשמעסיקים עובדים, וכשאחריות מוגבלת או תדמית חשובים. מאז 2025, תיקון ״חברות הארנק״ מבטל את היתרון לחברות שרק עוטפות שירות אישי. עולה יכול לפתוח חברה עם ההגעה, אבל לחברה הישראלית אין פטור; אזרח אמריקאי מוסיף לתמונה את טופס 5471 ואת GILTI.

המספרים החשובים ל-2026

מס חברות: 23%
דיבידנד (בעל מניות מהותי, 10% ומעלה): 30%
דיבידנד (פחות מ-10%): 25%
סך הכול בחלוקה מלאה: 46.1%
אגרת רישום: כ-2,500 ₪ באינטרנט
מע״מ: 18%

המבנים האפשריים

מבנה	למי הוא מתאים	מיסוי	אחריות
עוסק פטור	עצמאי עם מחזור של עד כ-120,000 ₪, בלי גביית מע״מ	מס הכנסה אישי + ביטוח לאומי	בלתי מוגבלת
עוסק מורשה	עצמאי מעל התקרה, או במקצוע שמוחרג מעוסק פטור	אותו דבר, עם מע״מ	בלתי מוגבלת
חברה בע״מ	עסק עם עובדים, סיכון, שותפים, רווח שמושקע מחדש	23% מס חברות + 25%/30% על דיבידנד	מוגבלת להון
שותפות	כמה שותפים בלי חברה	שקופה: כל שותף ממוסה באופן אישי	בלתי מוגבלת, ביחד ולחוד

שני מעמדות העצמאים מוסברים במדריך עוסק פטור, זעיר או מורשה; העמוד הזה משווה בין עצמאי לחברה ומסביר איך מקימים חברה. לבעלים אמריקאים: שותפות ישראלית או חברה של בעלים יחיד עשויות להיות גם ישות ״check-the-box״ לצורכי המס האמריקאי, בחירה שעושים עם רואה החשבון האמריקאי לפני הדיווח הראשון. הכלי עוסק פטור, זעיר או מורשה? משווה גם את החברה על המספרים שלכם.

איך חברה ממוסה ב-2026

מס חברות: 23% מהרווח החייב, ללא שינוי מאז 2018, משולם במקדמות חודשיות שמחושבות כאחוז מהמחזור ומתחשבנות בדוח השנתי.
דיבידנד: 30% ניכוי במקור לבעל מניות שמחזיק (או החזיק ב-12 החודשים האחרונים) לפחות 10% מהחברה, כלומר הבעלים; 25% מתחת לזה. דיבידנד בין חברות ישראליות פטור.
מס יסף של 3% על הכנסה אישית מעל כ-721,000 ₪ בשנה, כולל דיבידנד, ועוד 2% על הכנסות הוניות מעל אותו סף מאז 2025: דיבידנד גדול יכול לכן להגיע ל-35%.
רווח הון במכירת המניות: 25%, או 30% לבעל מניות מהותי.
הפסדים: מועברים בלי הגבלת זמן, בלי קיזוז לאחור.
מע״מ: 18%, דיווח חודשי או דו-חודשי, חובה לכל חברה; ייצוא שירותים במע״מ אפס, בתנאים.
חברות טכנולוגיה: ״מפעל מועדף״ לפי החוק לעידוד השקעות הון יכול לרדת ל-16%, ל-7.5% באזור פיתוח א׳, ואפילו ל-6% לקבוצות גדולות מאוד, עם דיבידנד ב-20%. זה מחייב פעילות מחקר ופיתוח וייצוא, לא יועץ יחיד.

המשכורת שהחברה משלמת לבעלים היא הוצאה מוכרת, וממוסה אצל הבעלים לפי מדרגות מס ההכנסה כמו כל שכר, עם דמי ביטוח משני הצדדים.

חברה מול עצמאי: המספרים

הטבלה משווה, לאותו רווח שנתי, את מס ההכנסה של עצמאי (מדרגות 2026, 2.25 נקודות זיכוי, בלי ביטוח לאומי) למס הכולל של חברה שמחלקת את כל הרווח כדיבידנד (23% ואחר כך 30%). דמי הביטוח, שמכבידים בעיקר על העצמאי ועל משכורת הבעלים, לא נכללים: הם מקרבים בין שתי העמודות ברווחים בינוניים בלי להפוך את המסקנה.

מס על רווח שמחולק במלואו, עצמאי מול חברה, 2026
רווח שנתי	עצמאי: מס	שיעור ממוצע	חברה: מס חברות + דיבידנד	שיעור כולל
250,000 ₪	35,278 ₪	14.1%	115,250 ₪	46.1%
500,000 ₪	120,730 ₪	24.1%	230,500 ₪	46.1%
900,000 ₪	306,850 ₪	34.1%	414,900 ₪	46.1%
1,500,000 ₪	606,850 ₪	40.5%	691,500 ₪	46.1%

איך לקרוא: בחלוקה מלאה החברה תמיד יקרה יותר מפעילות כעצמאי, גם ב-1.5 מיליון ש״ח. היתרון מגיע מהשארת רווחים: רווח שנשאר בחברה שילם רק 23%, לעומת 47% (+3% מס יסף) במדרגה העליונה של עצמאי. חברה שמשאירה בה 300,000 ₪ בשנה להשקעה, לציוד או לרזרבה חוסכת את ההפרש, קרוב ל-70,000 ₪ בשנה, כל עוד הרווח נשאר בפנים.

הבעיה: בדיוק את יתרון השארת הרווחים הזה תוקף תיקון חברות הארנק של 2025 (בהמשך), עם מס של 2% בשנה על רווחים עודפים שלא חולקו ועם מיסוי ישיר אצל בעל המניות בחברות שירות אישי. לבעלים אמריקאים, GILTI יכול ממילא למסות את הרווח שנשאר בחברה בצד האמריקאי באותה שנה. ״23% ואני משאיר הכול בפנים״ כבר לא עובד בלי ניתוח.

משכורת או דיבידנד: השילוב הנכון

אחרי ההקמה, לבעלים יש שתי דרכים לקבל כסף. משכורת מוכרת כהוצאה (לא משלמת מס חברות), ממוסה אישית לפי המדרגות, חייבת בביטוח לאומי (חלק העובד וחלק המעסיק) ובפנסיה חובה; היא צוברת זכויות ומנצלת נקודות זיכוי. דיבידנד לא נושא דמי ביטוח, אבל כבר שילם מס חברות ומשלם עוד 30%.

משכורת שמנצלת את המדרגות הנמוכות: עד 19,000 ₪ ברוטו בחודש (מדרגות 2026), המס השולי נשאר 20% או פחות, הרבה מתחת ל-46% של הדיבידנד, גם אחרי דמי הביטוח.
מעל זה, משווים מדרגה אחר מדרגה: ב-31%–35% שולי ועוד דמי ביטוח, משכורת ודיבידנד שקולים בערך; ב-47%, הדיבידנד מנצח.
משאירים את השאר בחברה אם העסק מצדיק זאת, ומתעדים את הסיבה (השקעה, הון חוזר, פרויקט), כפי שהתיקון של 2025 דורש עכשיו.

בעל המניות שמועסק בחברה הוא שכיר לעניין ביטוח לאומי: דמי ביטוח של העובד ושל המעסיק על המשכורת (לבעל שליטה חלים שיעורים מיוחדים, שרואה החשבון מחשב), ופנסיה חובה של 18.5% מהשכר בסך הכול, אותם כללים כמו בכל תלוש שכר.

״חברות ארנק״: תיקון 277 (2025)

עד 2024, יועץ, רופא או מפתח יכלו להכניס את העבודה שלהם לחברה, למשוך משכורת קטנה ולהשאיר את השאר ממוסה ב-23%. חוק ההסדרים של 2025 סגר את הדלת הזו לחברות מעטים (עד חמישה בעלי מניות, בשליטת יחידים) בשלושה מנגנונים:

חברות שירות אישי: כשרוב הכנסות החברה מגיעות מהעבודה האישית של בעל המניות, ולקוח אחד אחראי ל-70% מהמחזור או יותר, הרווח ממוסה ישירות אצל בעל המניות כהכנסת עבודה (מדרגות עד 50%), כאילו החברה לא קיימת. יש חריגים, בעיקר לחברות שמעסיקות כמה עובדים מבחוץ: רואה החשבון בודק לפי המקרה.
רווחיות גבוהה: בחברות מעטים עם שולי רווח גבוהים (רווחיות מעל 25%, מחזור מתחת ל-30 מיליון ש״ח), חלק מהרווח שמעל הסף ממוסה גם הוא אצל בעל המניות.
רווחים צבורים: על רווחים ״עודפים״ שלא חולקו (מעבר למה שהעסק מצדיק, עם רצפת ביטחון) חל מס נוסף של 2% בשנה, כולל על היתרה שנצברה עד 31 בדצמבר 2024. החלופה היא לחלק לפחות חצי בתוך חמש שנים, אחרת עשויה להיקבע חלוקה רעיונית.

מחוץ לתיקון: מפעלים מועדפים לפי חוק העידוד, חברות עם עובדים אמיתיים, וחברות שהרווחים שלהן משמשים בפועל את הפעילות. המסר ברור: חברה נשארת כלי לעסק, לא לפרילנסר. הפרטים המדויקים (ספים, רצפות, פטורים לענפים) נקבעים בחוזרי רשות המסים שעדיין מתפרסמים; רואה חשבון מעודכן הכרחי.

הקמת חברה, שלב אחר שלב

בוחרים שם ובודקים אותו מול רשם החברות: הוא חייב להיות פנוי, לא מטעה, ומסתיים ב״בע״מ״ (״Ltd.״ באנגלית); מותר שם באותיות לטיניות לצד השם בעברית.
מנסחים תקנון: מטרות, הון מניות (לרוב סמלי, 100 ₪ או 1,000 ₪), חלוקת המניות, סמכויות הדירקטורים. עורך דין ישראלי חייב לאמת את חתימות המייסדים: זו חובה, לא בחירה. מייסדים בחו״ל יכולים לחתום שם בפני נוטריון עם אפוסטיל, או בקונסוליה ישראלית.
מגישים לרשם החברות, באינטרנט דרך עורך הדין: הצהרות הדירקטורים ובעלי המניות הראשונים, תקנון, תשלום האגרה (כ-2,500 ₪ באינטרנט). הרישום לוקח 1 עד 5 ימי עסקים, ובסופו מתקבל מספר חברה (51-xxxxxxx).
פותחים חשבון בנק לחברה: לעיתים קרובות השלב האיטי ביותר (שבועיים עד שישה), כי הבנקים דורשים תקנון, תעודת התאגדות, מסמכי נהנים ולבעלי מניות זרים, ובעיקר אמריקאים, טפסי FATCA וציות. הבנקים בישראל לא כולם מתלהבים באותה מידה מחברות קטנות.
נרשמים במע״מ לפני החשבונית הראשונה, ופותחים תיק במס הכנסה; רואה החשבון עושה את שניהם באינטרנט.
פותחים תיק מעסיק בביטוח לאומי ותיק ניכויים מהמשכורת הראשונה, כולל שלכם.
מקימים את הנהלת החשבונות: תוכנת חשבוניות מאושרת, הנהלת חשבונות כפולה, דיווח שנתי לרשם, דוחות כספיים מבוקרים על ידי רואה חשבון. כל חברה, קטנה ככל שתהיה, עוברת ביקורת.

עלויות הקמה ותחזוקה

סעיף	סכום משוער	הערה
אגרת רישום	כ-2,500 ₪	באינטרנט; כ-3,050 ₪ בהגשה ידנית. תעריפי 2025, מתעדכנים כל שנה
עורך דין (תקנון, אימות, הגשה)	2,000–6,000 ₪	יותר עם הסכם בעלי מניות
אגרה שנתית לרשם	כ-1,300 ₪	בתשלום עד סוף מרץ; כ-1,730 ₪ אחר כך. לא משלמים בשנת ההקמה
רואה חשבון (ספרים, מע״מ, שכר, דוחות מבוקרים)	8,000–20,000 ₪ בשנה	לפי היקף; הביקורת חובה
תוכנת חשבוניות ושכר	1,000–3,000 ₪ בשנה
ציות אמריקאי (טופס 5471, חישוב GILTI)	1,500–4,000 דולר בשנה	לבעלים אמריקאים בלבד, מעבר לדוח האישי 1040
סגירה (פירוק מרצון)	3,000–8,000 ₪	עורך דין + רואה חשבון; נדרש כדי להפסיק את האגרות

בסדר גודל: 12,000–25,000 ₪ בשנה עלויות קבועות לחברה קטנה, לעומת 3,000–8,000 ₪ לעוסק מורשה. ברווח של 300,000 ₪, הפער הזה לבדו אוכל את רוב החיסכון במס, אם יש כזה.

עולים, תושבי חוץ וחברות זרות

עולה חדש יכול לפתוח חברה עם ההגעה. אבל פטור עשר השנים בהטבות המס לעולים חל על הכנסות ונכסים בחו״ל: חברה ישראלית, הרווחים שלה והדיבידנדים שהיא מחלקת ממוסים כרגיל מהיום הראשון. נקודות הזיכוי לעולים כן חלות על המשכורת שהחברה משלמת.

חברה זרה בבעלות עולה (LLC או C-corp אמריקאית, Ltd בריטית) נהנית מכלל מיוחד: במשך עשר שנים היא לא נחשבת תושבת ישראל רק מפני שהיא מנוהלת מישראל, וההכנסות שלה ממקור זר נשארות פטורות. זה אחד המקרים הנדירים שבהם השארת מבנה בחו״ל הגיונית מבחינת המס הישראלי; השאלה עוברת אז לפעילות ממשית בצד של ארץ המוצא, ולשכר על העבודה שמבוצעת בפועל בישראל, שחייב במס כאן.

תושב ישראל רגיל שמנהל מישראל חברה זרה בלי פעילות ממשית בחו״ל ימצא שהיא מסווגת מחדש כתושבת ישראל (״השליטה והניהול״ מופעלים בישראל), ממוסה כאן ב-23%, וההכנסות הפסיביות שלה עשויות להיות ממוסות אצלו כל שנה לפי כללי חברה נשלטת זרה הישראליים. הוצאת חשבוניות דרך LLC בדלאוור כדי ״להישאר אמריקאי לצורכי מס״ כשגרים בתל אביב לא עובדת בצד הישראלי.

תושב חוץ יכול להחזיק 100% מחברה ישראלית; על הדיבידנדים מנוכים 25% או 30%, שיורדים לשיעור שבאמנה (12.5%–25% לפי האמנה עם ארה״ב, בהתאם להחזקה ולסוג החברה, 15% לפי האמנה עם בריטניה, 5% לחברה שמחזיקה 10%). פירוט לפי מדינה בעמוד האמנות למניעת כפל מס. קניית דירה דרך חברה היא נושא של Kinyan Guide: החזקת דירת מגורים בחברה כמעט אף פעם לא משתלמת בישראל.

בעלים אמריקאים ובריטים: השכבה של ארץ המוצא

אזרחים אמריקאים ובעלי גרין קארד

מעמד CFC. חברה ישראלית שיותר מ-50% ממנה בבעלות אמריקאים היא חברה נשלטת זרה. כל בעל מניות אמריקאי שמחזיק 10% ומעלה מגיש כל שנה טופס 5471 עם ה-1040, כולל מאזן ודוח רווח והפסד; הקנס על טופס חסר או מאוחר מתחיל ב-10,000 דולר לטופס לשנה, ומשאיר את כל הדוח פתוח.
GILTI. הרווח שהחברה לא חילקה (מעבר לתשואה של 10% על נכסים מוחשיים, שכמעט אין לחברת שירותים) ממוסה אצל בעל המניות היחיד באותה שנה, בשיעורים רגילים עד 37%. בחירה לפי סעיף 962 מאפשרת ליחיד להיות ממוסה כמו חברה על GILTI (21%, עם ניכוי של 50% וזיכוי של 80% ממס החברות הישראלי), מה שבדרך כלל מוריד את החשבון האמריקאי קרוב לאפס בזכות ה-23% הישראליים, אבל צריך לבחור בה כל שנה, והדיבידנד שיחולק אחר כך חייב שוב במס בארה״ב, בניכוי המס הישראלי שזוכה.
דיבידנדים. מוסמכים לפי האמנה, ולכן ממוסים ב-15%–20% פדרלי ועוד 3.8% NIIT, עם זיכוי ממס זר על הניכוי הישראלי של 30%: ברוב המקרים אין מס אמריקאי נוסף, אבל יש יתרת זיכוי שצריך לעקוב אחריה.
המשמעות בפועל. לאמריקאי, יתרון השארת הרווחים נעלם ברובו אם לא מנהלים בחירת 962, ועלות הציות מוסיפה 1,500–4,000 דולר בשנה. רואי חשבון אמריקאים-ישראלים רבים מכוונים פרילנסרים אמריקאים לעוסק מורשה רק מהסיבה הזו. הצד האישי מוסבר בעמוד האמנה עם ארה״ב.
FBAR ו-FATCA. זכות חתימה בחשבון הבנק הישראלי של החברה נכנסת ל-FBAR; החשבון עצמו נכנס לטופס 8938 אם אתם מחזיקים במניות ישירות.

אזרחים בריטים

מי שכבר אינו תושב מס בבריטניה (לפי מבחן התושבות הסטטוטורי, שבדרך כלל מתקיים אחרי שנת מס מלאה בחו״ל), לחברה ישראלית שלו אין חובת דיווח בבריטניה: בריטניה ממסה חברות לפי תושבות ומוסד קבע, לא לפי אזרחות.
Ltd בריטית שממשיכה לפעול מישראל הופכת לבעיה בשני הכיוונים: ישראל טוענת לתושבותה לפי מבחן השליטה והניהול (אלא אם חל כלל עשר השנים לעולים), ו-HMRC עדיין מצפה לדוחות מס חברות ועשוי לראות בה תושבת בריטניה לפי מקום ההתאגדות. או שמשאירים ניהול ועובדים אמיתיים בבריטניה, או שמוחקים אותה לפני המעבר.
על דיבידנדים מחברה ישראלית לתושב בריטניה מנוכים 15% לפי האמנה; לתושב ישראל בלי קשרים לבריטניה, המס הבריטי פשוט לא רלוונטי.

שמונה טעויות נפוצות

לפתוח חברה ״כדי לשלם 23%״ בלי תוכנית להשאיר רווחים: עם חלוקה זה 46%.
לשכוח את העלויות הקבועות: ביקורת, אגרות, רואה חשבון, שלרוב עולים על החיסכון במס מתחת לרווח של 500,000 ₪.
לא למשוך משכורת, ולאבד את המדרגות הנמוכות, את נקודות הזיכוי ואת הזכויות הסוציאליות.
לערבב בין החשבון הפרטי לחשבון החברה: משיכות לא מוסברות מסווגות מחדש כמשכורת או כדיבידנד עם קנסות; הלוואות לבעלי מניות ממוסות.
להתעלם מתיקון 277 עם לקוח אחד ובלי עובדים: הרווח ימוסה כמשכורת בכל מקרה.
אמריקאים שפותחים חברה בלי רואה חשבון אמריקאי: טופס 5471 שנשכח עולה יותר משנה של מס חברות ישראלי.
להשאיר חברה רדומה בלי פירוק: אגרות, קנסות ואיסור לכהן כדירקטור בחברות אחרות מצטברים.
להזניח את הניכוי במקור: לקוחות ישראליים מנכים עד 30% מהחשבוניות של החברה בלי אישור פטור (אישור ניכוי מס במקור); מבקשים אותו בזמן ההקמה.

ומה ב-2027?

שיעור מס החברות של 23% לא עומד לשינוי לפי כיווני התקציב הידועים; הוויכוח נוגע ליישום תיקון 277, ששנות הדוחות הכספיים הראשונות שלו במשטר החדש (שנת המס 2025, שמוגשת ב-2026) יראו את ההיקף האמיתי שלו, ולחוזרים שקובעים את הספים. המס הנוסף של 2% על הכנסות הוניות, שהוצג כזמני, שווה מעקב; אגרות הרשם מתעדכנות כל 1 בינואר. בצד האמריקאי, כללי GILTI עודכנו ב-2025 (השם שונה ל-״net CFC tested income״, עם אחוז זיכוי ממס זר גבוה יותר מ-2026), ולכן כדאי לחשב מחדש את בחירת 962 כל שנה. העמוד מתעדכן עם כל שינוי; התאריך מופיע בראש העמוד.

שאלות נפוצות

מאיזה רווח משתלם לפתוח חברה בע״מ במקום עוסק מורשה?

אם מחלקים את כל הרווח, כמעט אף פעם: 23% מס חברות ואחר כך 30% על הדיבידנד מגיעים ל-46.1%, יותר מהשיעור הממוצע של עצמאי עד הכנסות גבוהות מאוד. חברה מנצחת כשמשאירים בה חלק מהרווח (שממוסה רק ב-23%) כדי להשקיע או לפזר הכנסה, וכשאחריות מוגבלת, עובדים או תדמית חשובים. בפועל השאלה עולה מרווח שנתי של כ-500,000 עד 700,000 ₪, עם יכולת אמיתית לא למשוך את כולו.

כמה עולה לפתוח חברה בע״מ?

אגרת רשם החברות היא כ-2,500 ₪ באינטרנט ו-3,050 ₪ בהגשה ידנית (תעריפי 2025, מתעדכנים כל שנה), ועוד עורך דין שמנסח את התקנון ומאמת חתימות, 2,000 עד 6,000 ₪ לפי המורכבות. כדאי לתקצב 5,000 עד 10,000 ₪ עד שהחברה פעילה, ואחר כך רואה חשבון כל שנה.

כמה עולה להחזיק חברה בע״מ כל שנה?

אגרה שנתית לרשם (כ-1,300 ₪ אם משלמים עד סוף מרץ, כ-1,730 ₪ אחר כך; לא משלמים בשנת ההקמה), ורואה חשבון להנהלת חשבונות, מע״מ, שכר ודוחות כספיים מבוקרים: 8,000 עד 20,000 ₪ בשנה לחברה קטנה, ועוד הדיווח השנתי לרשם. זו העלות הנוספת האמיתית לעומת עוסק, שהנהלת החשבונות שלו זולה פי שניים עד שלושה.

בעל חברה חייב למשוך משכורת?

שום דבר לא מחייב, אבל כמעט תמיד כדאי: המשכורת מוכרת כהוצאה בחברה, צוברת זכויות בביטוח לאומי (זקנה, מחלה, אבטלה) ופנסיה חובה, ומנצלת את מדרגות המס הנמוכות ואת נקודות הזיכוי. השילוב המקובל: משכורת שמנצלת את מדרגות 10%–20%, ואחר כך דיבידנד ב-30%.

מה זה תיקון 277 (חברות ארנק)?

מאז 2025, הרווח של חברה קטנה בשליטה של עד חמישה בעלי מניות, שרוב הכנסתה מעבודה אישית של הבעלים (יועץ, רופא, מפתח שמוציא חשבוניות ללקוח מרכזי אחד), יכול להיות ממוסה ישירות אצל בעל המניות כהכנסה אישית, ועל רווחים צבורים שלא חולקו עשוי לחול מס נוסף של 2% בשנה. התיקון מכוון בדיוק למבנה ״אני מעביר את הייעוץ לחברה כדי לשלם 23%״.

עולה חדש יכול לפתוח חברה?

כן, מהיום הראשון, עם תעודת זהות ישראלית או, לפני כן, עם דרכון. שימו לב: חברה ישראלית חייבת במס מלא בישראל מהיום הראשון; פטור עשר השנים של העולה חל רק על הכנסות ונכסים בחו״ל. לעומת זאת, חברה זרה שבבעלות עולה ומנוהלת מישראל לא נחשבת תושבת ישראל במשך עשר שנים.

אני אזרח אמריקאי עם חברה ישראלית: מה משתנה?

חברה ישראלית בשליטתכם היא חברה נשלטת זרה (CFC) בעיני ה-IRS: מגישים טופס 5471 כל שנה (הקנס מתחיל ב-10,000 דולר על טופס חסר), הרווח שלא חולק יכול להיות ממוסה אצלכם לפי GILTI, והדיבידנדים נחשבים מוסמכים לפי האמנה. המס הישראלי של 23% ו-30% יוצר זיכוי ממס זר, כך שבדרך כלל אין כפל מס, אבל יש ניירת. כדאי רואה חשבון אמריקאי-ישראלי לפני ההקמה, לא אחריה.

אפשר להמשיך עם חברה בחו״ל ולהוציא חשבוניות מישראל?

לעולה, כן בתקופת הפטור, בתנאי שלחברה יש פעילות ממשית בחו״ל. לתושב ישראל רגיל, חברה זרה ש״השליטה והניהול״ שלה מופעלים מישראל נחשבת תושבת ישראל וממוסה כאן ב-23%; האמנות מסדירות כפל מס, לא היעדר פעילות ממשית.

איזה מע״מ חל על חברה בע״מ?

חברה תמיד רשומה במע״מ (18%), ואין לה מקבילה לעוסק פטור: היא גובה מע״מ, מקזזת אותו על הקניות ומדווחת כל חודש או כל חודשיים. ייצוא שירותים ללקוחות בחו״ל חייב בדרך כלל במע״מ בשיעור אפס, ולכן המע״מ ניטרלי לעסק שפונה לחו״ל.

מה קורה אם החברה לא מרוויחה?

אין מס חברות, וההפסד מועבר בלי הגבלת זמן לקיזוז מרווחים עתידיים (בלי קיזוז לאחור). העלויות הקבועות נשארות: אגרה שנתית, רואה חשבון, דיווח לרשם. חברה רדומה צריך לסגור כמו שצריך (פירוק מרצון), אחרת מצטברים אגרות וקנסות.

איך אנחנו עובדים

כל סכום בעמוד הזה נבדק מול המקור הרשמי שמופיע בתחתית העמוד ומתוארך. כשמדרגה או תעריף משתנים, העמוד מתעדכן בתוך ימים ספורים מהפרסום הרשמי. המתודולוגיה שלנו.

מקורות

צריכים איש מקצוע?

תארו את המצב בשתי שורות. נעביר את הפנייה לרואה חשבון או ליועץ מוסמך שיחזור אליכם תוך 48 שעות.

פתיחת חברה בע״מ ב-2026: חברה מול עוסק מורשה, מס חברות ודיבידנד, עלויות, שלבי ההקמה ובעלי מניות מחו״ל